לוגו

אתר המתכונים של יהודית אביב  הלוחשת לאוכל


פתיתים, לכאורה הכי קלים להכנה ולמה לכאורה? כי הרבה פעמים אני רואה אנשים שמכינים פתיתים שיוצאים להם גושיים או סתם חסרי טעם. אז מה הסוד? לא כזה סוד אבל בכל זאת אני בטוחה שיש כאלה שלא יודעים למה הפתיתים נדבקים להם לגוש אחד במקום לצאת רכים ונימוחים אחד אחד. 

אז מה הסוד?

שמן ומים- זה כל הסוד. שני ניגודים שהכמות המדוייקת שלהם כל כך חשובה להצלחה. פתיתים, בדיוק כמו אורז אוהבים שמן. השמן עוטף את הגרגרים בשומן שמשאיר אותם אחרי הבישול רכים ולא דבוקים. כמות המים אצלי בפתיתים היא מעין כלל אצבע – לא משנה איזו כמות של פתיתים אני אכין, אחרי שלב טיגון הבצל והפתיתים אני מתבלת במלח ופלפל, מוסיפה מים רותחים עד כדי כיסוי הפתיתים ועוד כוס אחת, מנמיכה את הלהבה למינימום, סוגרת את הסיר לכ- 20-30 דקות, פותחת, מערבבת עם מזלג, סוגרת את הסיר ומכבה את הגז. את הטעם מקבלים הפתיתים משמן הזית שבו אני מטגנת את הבצל עד להזהבה.



פתיתים אחד אחד

לפני שמתחילים

אופן הכנה

מחממים בסיר רחב נונסטיק שמן זית ומטגנים את הבצל על אש קטנה עד להזהבה טובה. מוסיפים את הפתיתים ומטגנים כמה דקות תוך ערבוב. מתבלים במלח ופלפל שחור/לבן. מוזגים מים רותחים עד כדי כיסוי הפתיתים ועוד כוס אחת בדיוק. מערבבים, טועמים את המים כדי לוודא שלא חסר מלח (המים צריכים להיות מלוחים קצת יותר ממה שצריך). סוגרים את הסיר, מנמיכים את הלהבה לאש הכי נמוכה שיש בגז (אני שמה מתחת לסיר מעין פלטה עגולה מבודדת כדי שהפתיתים יתבשלו על מעין אדים ולא אש ישירה). מבשלים כך 20-30 דקות. מציצים כדי לבדוק שהמים התאדו והפתיתים נראים רכים ומוכנים. מכבים את הגז, הופכים את הפתיתים עם מזלג, סוגרים את הסיר חזרה עד להגשה.

בתאבון!

8 תגובות

  1. מראש סליחה על שאלת קיטבג נוספת…

    כתבת להיות מדוקים בכמויות.
    ובכן אם אני מתגן את הפתיתים ביחד עם בצל אני שם את אותה כמות מים?
    גם הבצל סופח אליו מים, על חשבון הפתיתים?

    או שכדאי לטגן בצל חוד ופתיתים לחוד?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן